<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ב ח"ו</h1>
<h2>דף כז:</h2>
היה יודע לו עדות בשטר עד שלא נעשה חתנו ונעש' חתנו הוא אינו מעיד על כתב ידו אבל אחרים מעידים על כתב ידו ולא חיישינן שמא חתם אח' שנעשה חתנו והקדים הזמן אבל בעדות על פה פסול מאחר שסופו בפסלות שכל עדות שתחלתו בכשרות וסופו בפסלו' כגון פקח ונתחרש או שפוי ונשתטה פסול אבל אם תחלתו וסופו בכשרות כגון שמתה אשתו אפילו שבאמצע היה בפסול כשר וכן פקח ונתחרש וחזר ונתפקח אבל אם תחלתו בפסלות כגון בעוד שהיה חתנו וסופו בכשרו' כגו' שמתה אשתו פסול אבל אם הידיע' הית' אחר שמתה אשתו מעיד וכן כל קרוב ונתרחק ונסתמ' ויודע לכוין מצרנהא פסול וכל שכן במטלטלין וכן מי שצוה בפני עדים שהם קרובים לו ורחוקי' מבניו ומת פסולה הצואה וכל זה בפסלו' הגוף דבעינן תחלתו וסופו בכשרות אבל בנגיע' עדות משו' ממון אפילו אם יהיה בתחלה כשידע העדות נוגע בדבר ועשה סלוק בקנין מותר להעיד סנהדרין ובתרא. קרוב שיודע בעדות שדה של קרובו ומכרה קרובו או נתנה ומקבל אחריות דמחמתי' לא דמעלמא וערערו על אותה שדה כשרין להעיד כי אין זה פסול הגוף כי כבר נסתלק הגורם מהממון בגמרא בתרא [מ"ג ע"א] חתם בשטר עד שלא נעשה גזלן ונעשה גזלן אם הוחזק אותו כת' עצמו בבית דין קודם שנעשה גזלן כשר ואם לאו אפילו אחרים מעידים על כתב ידו פסול כי חיישינן שמא חתם אחר שנעשה גזלן והקדים וכן הדין בעד זומם שאם לא הוחזק כתב ידו בב"ד קודם פסולו חוששין שמא לאחר פסולו כתב והקדים הזמן. וכתבו התוספות יש להסתפק אם נפסל בשאר עבירות שאינן חמס אם חוששין לכך.
